9 וַיִּקְרָא. כְּדֵי לִשְׁמֹעַ אֶת טַעֲנָתוֹ וּכְדֵי לְפַיְּסוֹ עַד שֶׁיִּמְחֹל לוֹ וְיִתְפַּלֵּל בַּעֲדוֹ.
10 מֶה־עָשִׂיתָ לָּנוּ. שֶׁאָמַרְתָּ אֲחוֹתִי הִיא וְשַׂמְתָּ אוֹתִי וְאֶת עֲבָדַי בְּמִכְשׁוֹל גָּדוֹל.
11 וּמֶה־חָטָאתִי לָךְ. קֹדֶם זֶה שֶׁשִּׁלַּמְתָּ לִי רָעָה כָּזֹאת לְהַכְשִׁילֵנִי וּלְעָנְשֵׁנִי מִיתָה.
12 וְהֵבֵאתָ עָלַי וְעַל־מַמְלַכְתִּי. כִּי אִלּוּ הָיִיתִי אֲנִי נֶאֱבָד גַּם מַמְלַכְתִּי הָיְתָה אוֹבֶדֶת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״הֲגוֹי גַּם־צַדִּיק תַּהֲרֹג״ בראשית כ:ד.
13 אֲשֶׁר לֹא־יֵעָשׂוּ. אֵינָם רְאוּיִים לְהֵעָשׂוֹת לְאָדָם כָּמוֹךָ לְהָבִיא בְּנֵי אָדָם לִידֵי מִכְשׁוֹל עָוֹן.
